בעסקים קוראים לזה ROI או Return on Investment

זהו מדד כלכלי להערכת הכדאיות של פעולה הכרוכה בהשקעת כסף, זמן או משאבים אחרים. המדד משקף את רווחיות ההשקעה ומסייע לבחון את קצב ההתקדמות למול יעדים, מתחרים או השווקים. על ידי השוואת כמות ההכנסה המתקבלת ביחס לעלות ההשקעה, המדד משמש גם להשוואה בין חלופות ההשקעה השונות העומדות בפני ארגון.

בחיים קוראים לזה אמילי, או ליתר דיוק א.מ.י.ל.י, שהם ראשי תיבות של המשפט "אני, מה יוצא לי מזה?"

כל אחד והאמילי שלו.

אמילי נמצאת בהתנהלות יום יומית, בבחירות שאנחנו עושים ובמיוחד בתהליכים של שינוי. בהרצאות שלי על "צריכה שיתופית", תמיד עולה השאלה: "נשמע מעניין, אבל מה יוצא לי מזה?". הרי רובנו פועלים מתוך "תועלת" מה נרוויח אם נקבל החלטה כזו או אחרת, מה ייצא לנו מזה?

התועלת / הרווח אינם חייבים להיות רק בכסף. גם חברות, משפחה, התפתחות אישית ו/או מקצועית, הנאה רגעית או לטווח ארוך, לחולל שינוי קטן או לחולל היסטוריה – כולם הם סוג של אמילי.

אז מה האמילי בסגנון חיים של צריכה שיתופית?

1. חסכון בכסף: למה לקנות? אם אפשר להשאיל, להחליף, להלוות, למחזר. מיתון הצריכה יותיר לנו כספים לטובת מה שבאמת חשוב – יצירת חוויות עם הקרובים אלינו, וכמובן יתרום לאיכות הסביבה ע"י חיסכון באנרגיה ומשאבים. כן, כן, גם לטובת הדורות הבאים.
2. אמון בין זרים: החייאת הקשר שלנו עם אנשים. מהר מאד נגלה שהרבה יותר קל לנו לסמוך על אנשים  מאשר על תאגידים וחברות. כך אנו מייצרים קהילה מבוססת על סולידריות בין שכנים ומרחיבים את מעגל החברים.
3. מודל עסקי חדש: המעבר מכלכלת מוצרים לכלכלת שירותים מאפשר לכל אחד מאיתנו להגיע לניצול מקסימלי של המשאבים, כגון נכסים (דירה, רכב וכו'), ידע, כישורים או אפילו מחזור של חפצים שאינם בשימוש. על ידי הפיכה ל- "מיקרו יזמים", אנו מרחיבים את מקורות הפרנסה, וכמובן שיצירת הטכנולוגיה המאפשרת את יצירת זירות המסחר האינטרנטיות מרחיבה את שוק העבודה.

 ישנן עוד המון סיבות בעד אימוץ עקרונות כלכלת שיתוף. מה האמילי שלך?