בגיל 16 פתחתי את חשבון הבנק הראשון שלי. בשלב הראשון, ההכרות שלי עם המערכת הבנקאית הסתכמה בפירוט כרטיס האשראי וקבלת משכורת ישירות לחשבון הבנק. את הבנקאי שלי מעולם לא הכרתי, גם לא מצאתי צורך להגיע לבנק –  הרי אני לקוחה טובה (אף פעם לא במינוס). למי שגדל בשנות ה- 80 זכור היטב משבר כלכלי גדול שהביא להלאמתם של הבנקים. אך מאז חזרו כל הבנקים לבעלות פרטית בצורה כזו או אחרת, עם מטרת אחת: להניב כמה שיותר רווחים לבעלי הבנק, כמו בכל עסק.

כשכירה לא השקעתי מחשבה בעולם הפיננסי, אך הכל השתנה כאשר הפכתי ליזמת עצמאית.

בפעם הראשונה שנכנסתי לבנק לבקש הלוואה, אמרו שזו הלוואה עסקית… אז עוד לא ממש הבנתי שזה שם מכובס לעמלות גבוהות, ריבית מטורפת, ערבויות והרבה הרבה טפסים. כיזמת, המפגש עם הסיכון הפיננסי היה כאשר הבנתי כמה ביטחונות הבנק צריך למקרה שהמיזם ייכשל. אבל אני אופטימית חסרת תקנה – חתמתי כאן, כאן וכאן. לימים החזרתי את ההלוואה והמיזם הסתיים.

ההבנה שהמדינה הפקירה את המערכת הפיננסית של אזרחיה בידיים פרטיות, גרמה לי תסכול רב. למעשה, מטרת המדיניות של בנק ישראל היא בעיקר שמירה על יציבות הבנקים, ולא בהכרח שמירה על טובת הלקוחות. אם לדייק, נוצרו עיוותים רבים בין מטרות בנק ישראל לבין קיומם בפועל.

המערכת הבנקאית צריכה להרוויח אין כל ספק. השאלה היא על חשבון מי ועד כמה? רבות נכתב על הבנקים: על הריבית, העמלות והשכר הגבוה. ידעתי שחייבת להיות אלטרנטיבה לשיטה ולא בשוק האפור.

הקמת "אופק", הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, היא בשורה משמחת לכל מי שמחפש אלטרנטיבה, כמוני. לקוחות הבנקים הם גם בעלי הבנק. "בבנק הקואופרטיבי ההכנסה העודפת מהפעילות חוזרת ללקוחות ואינה הופכת לרווחים הנכנסים לכיסם של בעלים חיצוניים. בבנק קואופרטיבי יש אחדות אינטרסים בין טובת הלקוח לטובת ה"בעלים", שכן הלקוחות הם הבעלים. לכן, יש באפשרותו של בנק קואופרטיבי למקסם את טובת הלקוח." (מתוך אתר אופק)

נפגשתי עם אירה פרידמן, מנהלת מטה ההקמה והמנכ"לית העתידית של הבנק, ואכן – החיבור היה מיידי, וגם אני הצטרפתי!

אז מי לא רוצה להיות בעלים של בנק? להצטרפות…