ארכיון רשומות מאת: ShareableLifestyle

בשבחה של יעילות- Just park it

CamelParkingרבות נכתב על "חברת השפע" בה אנו חיים.

ג'ון קנט גלבריית מחבר הספר "חברת השפע" שיצא לאור בשנת 1958 (The Affluent Society)

קבע בספרו שמאז אמצע המאה העשרים מתרחשת מהפכה חדשה הפוסט-תעשייתית, הפותחת את "עידן הצריכה". בעוד שב"עידן היצור" הושם הדגש על יצור מוצרי יסוד, מתאפיין "עידן הצריכה" בדגש על יצור מוצרי מותרות ושירותים. גלבריית כינה את החברה הפוסט-תעשייתית בשם "חברת השפע", משום שבזכות הישגי המדע והטכנולוגיה והנהגת מדיניות כלכלית וחברתית מתאימה תקום חברה שבה השפע יהיה נחלת הכלל.

56 שנה אחרי וכולם כבר מבינים שזה להמשיך לקרוא

להיות בעלים של בנק – לא מה שחשבתם

DSC_7497בגיל 16 פתחתי את חשבון הבנק הראשון שלי. בשלב הראשון, ההכרות שלי עם המערכת הבנקאית הסתכמה בפירוט כרטיס האשראי וקבלת משכורת ישירות לחשבון הבנק. את הבנקאי שלי מעולם לא הכרתי, גם לא מצאתי צורך להגיע לבנק –  הרי אני לקוחה טובה (אף פעם לא במינוס). למי שגדל בשנות ה- 80 זכור היטב משבר כלכלי גדול שהביא להלאמתם של הבנקים. אך מאז חזרו כל הבנקים לבעלות פרטית בצורה כזו או אחרת, עם מטרת אחת: להניב כמה שיותר רווחים לבעלי הבנק, כמו בכל עסק.

כשכירה לא השקעתי מחשבה בעולם הפיננסי, אך הכל השתנה כאשר הפכתי ליזמת עצמאית.

בפעם הראשונה שנכנסתי לבנק לבקש הלוואה, אמרו שזו הלוואה עסקית… אז עוד לא ממש הבנתי שזה שם מכובס לעמלות גבוהות, ריבית מטורפת, ערבויות והרבה הרבה טפסים. כיזמת, המפגש עם הסיכון הפיננסי היה כאשר הבנתי כמה ביטחונות הבנק צריך למקרה שהמיזם ייכשל. אבל אני אופטימית חסרת תקנה – חתמתי כאן, כאן וכאן. לימים החזרתי את ההלוואה והמיזם הסתיים.

ההבנה שהמדינה הפקירה את המערכת הפיננסית של אזרחיה בידיים פרטיות, גרמה לי תסכול רב. למעשה, מטרת המדיניות של בנק ישראל היא בעיקר שמירה על יציבות הבנקים, ולא בהכרח שמירה על טובת הלקוחות. אם לדייק, נוצרו עיוותים רבים בין מטרות בנק ישראל לבין קיומם בפועל.

המערכת הבנקאית צריכה להרוויח אין כל ספק. השאלה היא על חשבון מי ועד כמה? רבות נכתב על הבנקים: על הריבית, העמלות והשכר הגבוה. ידעתי שחייבת להיות אלטרנטיבה לשיטה ולא בשוק האפור.

הקמת "אופק", הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, היא בשורה משמחת לכל מי שמחפש אלטרנטיבה, כמוני. לקוחות הבנקים הם גם בעלי הבנק. "בבנק הקואופרטיבי ההכנסה העודפת מהפעילות חוזרת ללקוחות ואינה הופכת לרווחים הנכנסים לכיסם של בעלים חיצוניים. בבנק קואופרטיבי יש אחדות אינטרסים בין טובת הלקוח לטובת ה"בעלים", שכן הלקוחות הם הבעלים. לכן, יש באפשרותו של בנק קואופרטיבי למקסם את טובת הלקוח." (מתוך אתר אופק)

נפגשתי עם אירה פרידמן, מנהלת מטה ההקמה והמנכ"לית העתידית של הבנק, ואכן – החיבור היה מיידי, וגם אני הצטרפתי!

אז מי לא רוצה להיות בעלים של בנק? להצטרפות…

יריד מיזמים שיתופיים בתל-אביב, 21 ביוני

image

מסיבת צהרי שישי // חוגגים יחד את הבשורה המרעננת לתרבות הצריכה בעיר

https://www.facebook.com/events/338242572945306

מזא"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל אביב-יפו, ו- Lendu, רשת חברתית להשאלת חפצים בין חברים, מזמינים אתכם לגלות את היוזמות שמאפשרות לנו לצרוך אחרת – זול יותר, חכם יותר וביחד! ולפעמים אפילו לייצר בעצמנו!

כל הרחבה בחוץ והבניין של מזא"ה 9 יוקדשו למיזמים חברתיים ושיתופיים. מה בתכנית?

שוק קח-תן של בגדים וחפצים, סדנאות עשה.זאת.בעצמך, יריד אמנות בת השגה בסימן תוצרת מקומית, הרצאות קצרות ומעוררות השראה של טובי המוחות החברתיים-שיתופיים בעיר, הופעות, מוסיקה ואווירה שיתופית.

מחתרת הנכסים הלא מנוצלים

UNDERUTILIZED ASSETS או בעברית הנכסים הלא מנוצלים, המושג הזה לקוח מעולמות של ניהול סביבה וכלכלה ומתחבר לעוד הרבה תחומי מחקר. רוב החוקרים בתחום זה מקדמים את הרעיון בו עלינו לפתח ערך חבוי בדברים שאחרת היו מתבזבזים. 

שחושבים על זה אין דבר יותר טיפשי מסתם בזבוז.

כאשר נפגשתי במונח הזה התאהבתי בו מיד משום שהוא מכיל בחובו הרבה מאד מאורח החיים אותו אני מקדמת ב-  shareable lifestyle. 

הסתכלות על אורח חיינו במושגים של יעילות ובזבוז מאפשרת לנו להתנהל קצת אחרת מכל מה שהורגלנו עד עכשיו. כן , זה דורש שינוי בחשיבה ושינוי הרגלים ולא מעט מאמץ למצוא פתרונות יצירתיים שיהיו גם נוחים וגם יעילים. כי מה יותר קל ונוח מלקנות, לקחת את האוטו, ועוד פעם לקנות?

ישנן דוגמאות רבות לנכסים לא מנוצלים כגון מבני ציבור שונים משרדים, חדרי ישיבות, חניות, שיכולים להיות מנוצלים 24/7 ולשרת את הקהילה אנשים פרטיים או עסקים אחרים. אך לא רק נכסים פיזיים יכולים להיות מנוצלים היטב ,אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש נכסים, כישורים ומיומנויות בהם הוא יכול לסחור ולשתף אחרים. 

כל אתרי שיתוף מציעים דרך קלה למשתפים להפיק רווחים מהנכסים הלא מנוצלים שלהם ומאפשרים למשתפים דרך הרבה יותר חכמה לצרוך. פעולת השיתוף עצמה נקראת צריכה שיתופית מונח אותו אתם כבר מכירים.

יגידו הציניקנים ,יעילות,ניצול מקסימלי של משאבים וחסכון כל אלה התנהגויות שנולדו מתוך משבר כלכלי ומתרבות של קמצנים. שיגידו ,אני מאמינה שלחפש את אלטרנטיבה לישן ולמוכר הרבה יותר מעניין ויצירתי ,בדיוק כמו בקליפ הנהדר של אסתר רדה.

 [youtube http://youtu.be/c_QFQCvdtyw] 

הרצאה במשרד להגנת הסביבה

מטבע הדברים, לרשויות יש השפעה עצומה על היכולת שלנו לקדם את תחום הצריכה השיתופית בישראל. כחלק מסבב ההרצאות הנוכחי, היום ביקרתי במשרד להגנת הסביבה והעברתי סדנת העשרה בנושא לצוות הניהול של מחוז חיפה.

צריכה שיתופית במדעטק

הבחירה באורח חיים שיתופי כבר מזמן אינה שייכת רק ל- "מחבקי עצים" ופריקים של מיחזור ואיכות סביבה. יותר ויותר אנשים מבינים שצריכה שיתופית מציעה אלטרנטיבה חסכונית, יעילה וחכמה יותר לחיות. בכנס הקיימות בחיפה שיתפתי את הנוכחים כיצד מתחילים לחיות חיי שיתוף, מבלי לגור בקיבוץ.